כנשים שחיות במערב, במאה ה21, אנחנו לא תמיד מצליחות להתחבר למה שקורה לנו בזמן ההריון ברבדי הקיום השונים. יש הרבה הפרדה מודעת ולא מודעת, ביננו לבין הדבר הזה שקורה בתוכנו,

כשהייתי בת 17 נרשמתי לקבוצה של כושר קרבי, לא זוכרת מה היה המניע שלי… אבל בתור נערת צופים דיי מפונקת, זאת הייתה החלטה דרמטית. אני זוכרת שהיינו שם 2 בנות

למה זה כל כך קשה לנו לפעמים? למה בתחומים מסוימים אנחנו יודעים בדיוק מה להחליט, ובתחומים אחרים מושכים ומושכים, לא מחליטים, לפעמים גם שנים? בשביל לקבל החלטה, יש בנו משהו

שוב הטונים עולים, שוב צעקות, טריקת דלתות, ישנים גב לגב…. למה זה כל כך מורכב? למה זה כל כך מעייף לפעמים? יש לנו אינסטינקט כזה במערכות יחסים, לייצר את הגל